סמ"ר דרור חן, מגן חיים

בנם של אביטל וישראל, אח לאביב ורענן.

לחם בעזה ובלבנון, נפל ב- 13 לנובמבר 2024, בעת שיצא ראשון לחלץ חברים במשימת טיהור בית בלבנון. בן 20 בנופלו.

דרור אהב את יקיריו, חבריו, את חברתו אלה ואת החיים. הוא התייחס ברגישות רבה לכול אחד. גם לחיות שגדלו בביתו ולצומח שסביבו.

דרור ששמו מעיד על תכונות החופש שבו - ניסה בעדינות, בהומור ובקריצה לשבור את השיגרה ולשנות מוסכמות ומקובעות. כך התהלך ברוב שנותיו עם שיער ארוך ורסטות כמו שמשון הגיבור, עד גיוסו לצבא. כך ידע שזוגות גרביים שקופלו יחדיו, יכולות לחיות גם אחת בלעדי השנייה ואף זוגות נעליים יכולות להינעל כשאחת צהובה וחברתה כחולה. דרור היה ילד טבע, התהלך יחף ובמכנס קצר במשך כל השנה. הוא טיפס על כל עץ וירד מצוקים בסנפלינג.

עם זאת, היה נחוש, הגון, חרוץ, אמיץ וגיבור, האמין בדרך שהלך בה. כבר בגן הילדים הביע את דעתו הנחרצת: להיות ישראלי זה לאהוב את הבית שלי בארץ ישראל. את טיול בר המצווה ערך עם אביו בשביל ישראל, הם צעדו במשך ארבעה ימים מלטרון לירושלים. את חוק לימודיו סיים בהצטיינות במגמת מדעים.

דרור גדל במשפחה חמה ותומכת. הוא התגייס לצבא כדי להיות לוחם, ואת מסע האלונקות סיים כשהוריו מצטרפים אליו כשותפים מלאים. הוא אהב את חטיבת גולני בה שירת, והיה למפקד כיתה בגדוד 51. כמפקד, היה קשוח אך תמיד הגיע בבוקר עם חיוך ונתן תחושה טובה לחייליו. עם זאת, הוא ביקש מאחיו הצעיר רענן שלא להתגייס לגולני, כדי שאמא תישן בשקט בלילות.

המשפחה ואלה קעקעו על גופם, כל אחד בדרכו את סמלו של דרור, וייבשו את זר הפרחים האחרון שהביא עימו הבייתה.