שלמה גורביץ

בן גיסיה ואריה, מבני העלייה השנייה וחברי מושב כפר מל"ל. נולד ביום כ"א בתמוז תרפ"ה (13.7.1925), במושב. מילדותו נתגלתה בו נטייה לקסמי הטכניקה. הוא אסף גרוטאות של חומרי חשמל ומכשירים שונים וניסה, ולפעמים אף הצליח, להרכיב ולהפעיל כלים שונים (פעמון חשמלי, "קולנוע" וכו') ולהפליא בהם את חבריו. אחרי שסיים עשר כיתות בבית-הספר שבכפרו למד שנתיים מיכניקה וחשמלאות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. לאחרונה עבד כעוזר בתחנת הכוח של בית-הספר החקלאי על שם כדורי בכפר תבור. היה בחור שקט וצנוע, מתרחק מן הרעשנות, מתעמק בתוך עצמו, אוהב להיטיב עם הזולת ושמח כשנזדמן לו לעזור בתיקון מכשירים של איכרי המקום, שיוכלו ליהנות מהישגי הטכניקה וכושר המלאכה בלי שיצטרכו לטרוח ולחפש בעל-מלאכה בעיר. שלמה קיבל הכשרה צבאית בחג"ם ובפלמ"ח ובהשתדלות הנהלת בית-הספר כדורי רותק למקום עבודתו ושוחרר מגיוס לשירות מלא. משגברו הקרבות בגליל התחתון לא יכול להתאפק עוד והצליח להתגייס לחטיבת "גולני" ושירת כמקלען בגדוד שהגן על סג'רה. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), כשהוכרחה כיתתו לסגת ממשלט וחברו שהפעיל את המקלע נפצע והחובש שנשלח לעזרתו נפל, נשאר שלומיק עם הפצוע לבל יישאר לבד. אחרי עשר דקות, כשאנשינו כבשו בהסתערות-נגד את המשלט, מצאו את שלומיק אוחז בשתי ידיו במקלע ורוח חיים אין בו. גם הפצוע נמצא מת. בלילה הועברו שלושת החללים לקבר- אחים בכפר תבור. ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת- יצחק.