ישראל אלון עיני

בן משה ופרחה. נולד ביום י"ט בתמוז ת"ש (25.7.1940) בבגדד, בירת עירק. בעודו ילד קטן נפטרה אמו ואביו נשא אשה שנייה, אך ישראל גדל בבית סבתו שגידלתו והיתה לו כאם. בשנת 1949 עלה לארץ והמשיך להתגורר בבית סבתו. בהיותו בן י"ב הועבר לחבורת הנוער בגבעת השלושה. מטבעו סגור היה בפני כל ולא הירבה לדבר. חריצותו ושקדנותו הורגשו בין חבריו התלמידים. עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון של גבעת השלושה יצא עם חבריו לנח"ל; זה היה ביולי 1958. לאחר שהייתו בחולתה במשך זמן קצר עבר לנח"ל מוצנח לשם אימונים. מדי פעם היה יוצא למילואים. ספורטאי היה, ובכך עסק הרבה ומפני כך נעשה גופו מוכשר באופן יוצא מן הכלל. אחרי ששוחרר מהשירות הצבאי חזר לגבעת השלושה, בה רצה לבנות את ביתו ונכנס לענף הכותנה. לחבריו בענף זה שימש דוגמא אישית בביצוע עבודה למופת ובאחריות. מטבעו היה בעל שקט נפשי ואת השלווה הזאת הישרה על כל הסובבים אותו. ישראל נשא לו לאשה את חברתו לספסל הלימודים והזוג עשה את ביתו בגבעת השלושה. ישראל ניסה להשלים את לימודיו כדי לקבל תעודת בגרות ובמשק יעצו לו לגשת לבחינות הכניסה ל"מכון וינגייט;" הוא ניגש לבחינות, עמד בהן וקיווה לצאת ללמוד. בינתיים הצטרף לחוג לצילום וגילה בו שקדנות רבה. הקריאה לדגל לפני מלחמת ששת הימים מצאה אותו מוכן לצאת מתוך בטחון לשוב במהרה. יומיים לפני תחילת המלחמה הגיע לחופשה קצרה וגילה דאגה לשלום משפחתו וגם הביא דברי מתיקה לחבריו. כחייל מסור ונאמן נלחם בקרב שהתחולל בדרך שכם בירושלים הבירה ובשכונת ג'ראח נפל; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. חוברת לזכרו הוצאה על ידי גבעת השלושה. ב"עלון הגבעה", שהוצא אף הוא על ידי גבעת השלושה, הונצח שמו. כן הונצח שמו בספר הזכרון לבני הקיבוץ המאוחד ולחבריו שנפלו במערכה - "אשר נפלו במלחמה". גם בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים מובאת הביוגרפיה שלו בתוספת תיאור הקרב האחרון.