מקאם א נבי יחיאמקאם א-נבי יחיא הנו מאוזוליאון (מבנה קבר) מן התקופה ההלנסטית והרומית בקרבת תוואי דרך הים הקדומה, בקטע הדרך בין אונו למעבר אפק, בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מזירעה, והעיר החדשה אלעד. זהו אחד המבנים הבודדים מן התקופה הרומית בארץ ישראל ששרדו בשלימותם, עד לקומה השנייה. 

המבנה מורכב משני חלקים עיקריים: הפורטיקו ואולם הקבורה, שלקירו המזרחי צמוד חדר המדרגות. חזית הפורטיקו פונה צפונה; רוחבה 9.15 מטר ובה שני עמודים, הנושאים כותרות קורינתיות. בפינות הפורטיקו תומכות את הארכיטרב המקוטע שתי אומנות רבועות, גם הן בעלות כותרות קורינתיות. אולם הקבורה - מידותיו החיצוניות 7.32 מטר על 9.15 מטר ופתחו הנמוך נמצא בפינתו המזרחית של קירו הצפוני. ברצפת האולם אפשר להבחין בשני בסיסיסרקופגים, האחד רחב מידות והשני קטן (אולי של ילד), שנחצבו זה בניצב לזה.