מגדל אפק הוא מבצר צלבני, על יסודות קדומים יותר, החולש על מעבר אפק שבו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מטר. המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט". הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר. 

ב-20.12.1994 הוכרז שטח בן כ-30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי. ב-17.8.2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים. 

אפשר להגיע אל המגדל בדרך העולה מזרחה מכביש ראש העין-נחשונים, ליד האנדרטה ללוחמי מלחמת העצמאות. במקום מצודה ששמרה על מעבר אפק מצדו המזרחי. בקרבת המצודה - שרידים מן התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית הקדומה והתקופה הצלבנית. כאן נלקטו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל. המקום נזכר לראשונה במקורות עת התבצרו בו הקנאים כנגד צבא קסטיוס גאלוס, שחנה באנטיפטריס בדרכו מקיסרי לירושלים ("מלחמות יהודים" ב', י"ט, א'). כיום יש בו מכלול בניינים, שהוקמו על המצודה הצלבנית שבבסיסה ניכרות אבני בנייה מן התקופה הרומית. 

בכניסה לחצר המצודה אפשר להבחין במשקוף אבן עם כתובת הקדשה ביוונית בתוך טבולה אנסטה. בכתובת נאמר: "מרטיריון (מקום מות קדושים) של הקדוש קיריקוס". משקוף זה הובא מכנסיה ביזנטית ושובץ בשימוש משני במצודה הצלבנית. המצודה נבנתה בראשית המאה ה-12 בידי משפחת איבלין. בשנת 1187 נכבש המקום בידי אל-עדאל, אחיו של צלאח א-דין. ממזרח למבצר נמצא מתחם מבוצר, שלדעת סוקר המקום, י' פינקלשטיין, הוא מחנה המצור של הצבא האיובי. 

בשנת 1191, בעקבות נחיתת צבא מסע הצלב השלישי, הרסו המוסלמים את המבצר יחד עם כל מבצרי החוף והשפלה. בתקופה הממלוכית נבנה המקום מחדש. 

במאה ה-19 נוסד במקום כפר ערבי בשם מג'דל צאדק, על שם תקיף מקומי, צאדק ג'מאעיני שבא מן הכפר ג'מאעין שבשומרון והשתלט על האיזור, בנצלו את חולשת השלטון התורכי. הוא הוגלה לטרפזונד שעל חופי הים השחור עם התחזקות השלטון התורכי.  

מחצבות מגדל צדק סיפקו את חומר הבניה לכל גוש דן. המחצבות מצויות סמוך לכפר ונפגעו בעת המרד הערבי בשנים 1939-1936 . בליל ה-29.5.1936 התרחשה הסתערות המונית על המחצבות - והמפעל נהרס. ב-13.1.1937 שבו הפועלים למקום בחסות כוח נוטרים. יחידת הפו"ש (פלוגות שדה) החלה לפעול במקום בפיקוד יצחק שדה והניחה מארבים לפורעים באזור.

במחצבות מגדל צדק נוסו חומרי נפץ של התע"ש לפני קום המדינה. הניסיונות נעשו ב"בור הפיצוץ", ובו נבדקו עוצמת חומרי הנפץ, יכולת החדירה והיקף פיזור הרסיסים. המקום ננטש בתחילת מלחמת העצמאות (באפריל 1948). במסגרת "מבצע בתק" כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את הכפר בליל ה-11.7.1948 , כהכנה לכיבוש ראש העין ומעיינות הירקון. 

צילום: עמית מנדלסון, אתר "טבע ונופים בישראל"