חינוך עושים ביחד - יסמין מסארוה
כשהייתי צעירה תמיד רציתי שתהיה לי משפחה גדולה והרבה ילדים וכשחשבתי על העתיד המקצועי שלי רציתי להיות מורה. בהמשך, כשהיו לי ילדים, בחרתי להיות עקרת בית וכך במשך 10 שנים נשארתי באותה שגרת חיים, עד שהחשק לפרוץ החוצה לעולם הביא אותי לעשות שינוי.
הצעד הראשון היה לימודים במכללת בית ברל ולאחר מכן חיפשתי עבודה שתתאים לחלום הישן שלי לעסוק בחינוך, ושתתאים גם לצרכים שלי. כך בחרתי להיות תומכת חינוך (סייעת).
הדרך הייתה ארוכה ולא פשוטה. בהתחלה היה קשה לי עם השפה, עם התרבות השונה. כמישהי שניהלה בית שלם לבד במשך שנים, הייתי צריכה ללמוד על עבודת צוות ולהבין איך מתנהלים בצוות.
במשך כמה שנים עבדתי בגן תלתן בצור יצחק. הגננת שרית נעים ותומכת החינוך טוני ג'אן עוררו בי השראה להמשך הדרך. היינו צוות מיוחד: שרית היא יהודייה חילונית, טוני היא יהודייה דתית ואני מוסלמית מסורתית. דרכן נחשפתי לתרבות שלהן ובצורה הדדית גם הן למדו על הדת והתרבות שלי. החומות בינינו נפלו ובגן הזה העזנו לשאול ולחקור תרבויות ומנהגים שונים האחת של השנייה וזה עבר גם לילדים.
השנה הוקם במועצה "המקום", מרכז שהוא בית עבורנו תומכות החינוך, בו אנחנו נפגשות, לומדות אחת מהשנייה, עוברות הכשרות ופעילויות של העצמה. בפברואר ניתנה לי ההזדמנות על ידי מיכל לוי לנקרי מנהלת מדור גני הילדים, להעביר במסגרת הפעילות הזו שיעור בנושא חודש הרמדאן, לשאר תומכות החינוך במועצה. זו הייתה הזדמנות מדהימה לחבר בינינו, לגשר בין שתי החברות והתרבויות העשירות שיש לנו במרחב. ראינו עד כמה הדו קיום נוכח וראוי וקל למימוש למרות כל הקונפליקטים.
התפקיד הזה כל כך רגשי ומשמעותי. זו עבודה בה אנחנו רואים איך הילד או הילדה הולכים ומתפתחים לנגד עינינו. החלום שלי הוא להטביע חותם על הילדים האלו, השפעה שתישאר איתם גם שיגדלו. ועבורי? השאיפה היא להתקדם ולהתפתח מקצועית ואישית. כל יום להיות טובה יותר מהיום שלפני.
*יסמין מסארוה היא תומכת חינוך בגני ילדים בצור יצחק 13 שנים. בת 41, אמא לשלושה, מתגוררת בטייבה.
פותחים את שנת הלימודים בדרום השרון
